פסק-דין בתיק פש"ר 229/05

עובדות המקרה

1.       החייב, יליד 58', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 1,803,528 ש"ח ל- 26 נושים. ביום 16.6.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום חודשי בסך של 700 ש"ח בחודש.

          לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 6 תביעות חוב בסך של  193,703 ש"ח.

לדברי החייב נפתחו נגדו 26 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.       בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

א. החייב, אשר ניהל עסק לשיפוצים, טען כי חובותיו נוצרו כתוצאה מ"שינויים וגורמים חיצוניים" אשר השפיעו בשנים 89'-90' על העסק. בשנת 91' נקלע העסק לקשיי נזילות בשל ריביות שנגבו ממנו ובשל גניבת כלי עבודה מהעסק על ידי עובדיו. 

ב. במהלך השנים 92'-93' נפתחה נגדו חקירה של רשויות המס, אשר גרמה לספקים ולבנקים עמם עבד להציב דרישות קפדניות מהעסק, לרבות תשלום במזומן וחתימה על ערבויות אישיות. הסתבכותו הכלכלית נובעת מחתימתו על ערבויות אישיות.

3.       הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו כפוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

חקירה בעניינו של החייב העלתה ממצאים  שאינם מתיישבים עם גרסת החייב.

א. החייב פתח בשנת 91' תיק עוסק מורשה במע"מ לשיפוצים ותחזוק מבנים, אך ב-97' הודיע למע"מ על הפסקת פעילותו החל מ- 1.5.91. גרסה זו מנוגדת לאמור בתצהיר אשר הגיש החייב לתמיכה בבקשתו למתן צו כינוס, ממנה עולה כי החייב ניהל עסק לשיפוצים משנת 89' עד 93' לפחות.

ב. גרסת החייב בחקירה כי עבד כקבלן משנה במשך חודשיים שלושה אצל מעסיק בשם "קרן שמש", אשר נעלם לאחר שפשט את הרגל ונותר חייב 40,000 עד 50,000 ש"ח, לא נתמכה בכל אסמכתא.

          ג. לכאורה, חתם החייב על ערבויות בעת שהיה מסובך בחובות, בניגוד לגרסתו.

ד. החייב לא הגיש תלונה על גניבת הציוד שלו, בטענה כי אינו יודע מי גנב את הציוד.

ה. החייב לא דיווח לכנ"ר על תביעה שהוא מנהל נגד חברת "ביטוח חקלאי", על סך 400,000 ש"ח,  וכאשר נשאל מדוע לא דיווח על תביעה זו, השיב כי היא טרם נסתיימה.

ו. החייב לא דיווח על כל הערבויות שחתם, ולא דיווח על כל נכסיו.

ז. בחקירה מסר החייב גרסה סותרת לאמור בתצהירו לעניין חקירה שנפתחה נגדו על ידי רשויות המס, וטען כי מעולם לא נחקר על ידי רשויות המס.

ח. החייב לא המציא מסמכים, בניגוד לדרישת הכנ"ר.

ט. החייב מפגר בתשלומים לקופת הכינוס.

י. החייב ממשיך להיות שותף להיווצרם של חובות חדשים, בגין שימוש של החייב ואשתו בטלפונים ניידים בסכומים גבוהים ביותר.